הסיפור שלי
מיני מעקף.
היוש אני נטלי אשואל
בת 34 אמא ל2 נסיכים בני 7 ו3
גרה ברחובות.

לפני כשנה ו9 עברתי את הדבר הענק הזה שנקרא מיני מעקף.
נותחתי אצל חסן קיס ?
באסותא ראשון לציון.

הגעתי לניתוח במשקל 108/106 בערך.
התהליך שלי היה קצר מאוד בעקבות התפשטות הקורונה בסגר ב2.
תהליך היה לי מאוד טוב והייתי סגורה על עצמי על כל פגישה עם הדיאטנית. אפילו מעט ירדתי (עוד לפני הניתוח)
אומר את זה פשוט אני עשיתי את הניתוח הזה בעקבות אחותי הגדולה מרסלה נונה שהיא סמל עבורי להצלחה של הניתוח, ראיתי את התהליך שלה למרות שהיה נפילות וירידות החלטתי ללכת על זה בכל הכוח.

שקבעו לי את התור לניתוח כבר רציתי לוותר פחדתי מאוד.
חששתי, נרתעתי, נלחצתי.
הייתי אחרי לידה 10 חודשים אחרי קיסרי.
פחדתי שלא אוכל לטפל בתינוקת שלי, שלא אוכל לעשות כלום, שלא אצליח לאכול ואני יהיה סמרטוט ועצבנית.

אבל מזלי בעלי היה שם ותמך בי מלא.
היו אנשים שניסו להוריד אותי מזה אבל עובדה לא כלכך הצליח להם.

היום אני כבר שנה ותשעה חודשים אחרי. ירידה של 47/49 קילו.
יש עודפי עור בבטן ובחזה בע"ה אני אתחיל תהליך להסיר.
אני מלאת אושר, טוב לי, אני מרגישה הרבה יותר קלילה עבור הילדים שלי, עבור בעלי, עבור עצמי שזה הרבה יותר חשוב.
מתלבשת טוב וניראת טוב. ביטחון תמיד היה לי ?
אפילו רכשתי דירה בקומה 3 ללא מעלית כי זה לא מפריע לי לעלות או לרדת מאה פעם ביום, יש לי אוויר.
חזרתי לירקוד שזה הדבר שאני הכי אוהבת בעולם.

לגבי האוכל אני אכלתי הכל מהשבוע השני, בחירה שלי אחריות שלי בלבד!.
לא ויתרתי על שום מאכל שאני אוהבת גם אם בהתחלה זה לא היה עובר ונתקע לי או עושה לי לא טוב.
פשוט הייתי חוזרת על המאכל הזה שבוע אחרי ומנסה שוב.
כל מים זה היה זוועה, ניסתי דרכים אחרות לשתות.

אני אספר בנוסף ששלושה ימים אחרי ניתוח כבר הייתי בגן שעשועים ? עם הילדים כיאלו לא עשיתי ניתוח.
ועשיתי כביסות וניקתי את הבית ?
לא באתי בגישה שאני חולה אלא הפוך,באתי בגישה שאני לא חולה אלא שעשיתי משהו עבור עצמי עבור החיים שלי, עבור הבריאות שלי, משהו שהוא רק שלי.

ההתחלה הייתה קשה מודה אבל יום יומים זה עבר.
התחלתי לקחת ויטמינים כמו שעון ענת שניאורסון שהיא אישה מדהימה וטובת לב והמון סבלנות ❤️

שיגעתי את שלומי פרץ על כל מאכל שהייתי אוכל או לפני שאני אוכלת ועוד.

היום אני מודה על הרגע הבחירה שלי על הצעד הכי חכם שעשיתי בחיים.

תבחרו נכון, התהליך האמיתי הוא אחרי ניתוח לא לפני..
עצה קטנה ממני:
לא לבוא בגישה שאתם חולים ומסכנים אלא הפוך!! תבוא בגישה שאתם יכולים ורוצים לעשות משו עבור עצמכם!
אתם תראו רק טוב בזה.

מאחלת לכל המיועדים לניתוח הכי בהצלחה בעולם.
וגם לחדשים שכבר נותחו. תקשיבו לגוף שלכם לעצמכם.
גם אם נכנס לכם כמות יפה של אוכל, זה בסדר אז מה!
זה ברכה וזה הקסם.