סידן קלציום calcium למה הוא חשוב לנו ואיך ליטול אותו בצורה יעילה

סידן – קלציום calcium מהווה מרכיב בסיסי ומרכזי בשלד שלנו, בעצמות הגוף ובשיניים.

סידן הוא מרכיב הכרחי להתפתחות ותפקוד תקין של הגוף. הוא בונה עצמות, שיניים ושרירים, נמצא גם בדם וגם בנוזלי הגוף ומהותי לתפקוד מערכות אחרות.

כשיש מחסור בסידן בגוף הוא יעשה שימוש במאגר שנמצא בעצמות, וזה עלול לגרום להתמעטות העצם (אוסטאופרוזיס). לכן יש חשיבות רבה ליכולת של הגוף לספוג מספיק סידן.

רוב הסידן שאנו צורכים מופנה לבניית עצמות השלד שנושאות אותנו ואחראי ליציבות שלנו ולחוסן בפני שברים, ולכן אנו עוקבים אחר שינויים בערכי הסידן בבדיקות דם וגם בבדיקות צפיפות עצם שמצביעים על שינוי במסת העצם.

• סידן הוא מינרל חיוני לתפקודים נוספים של הגוף, משפיע על מערכת השרירים, קרישת דם, תפקוד מערכת העצבים ונוטל חלק גם באיזון לחץ דם.
• ממחקרים שבוצעו לגבי ספיגת סידן עולה כי מתוך כמות של כ – 1000 מ"ג סידן ביום ניתן לצפות לספיגה של לא יותר מ- 400 מ"ג סידן.
• ויטמין די הוא רכיב חיוני המשולב ברוב הפורמולות של סידן בתוספים. ידוע כי הוא תורם לקשירת הסידן לעצמות ולשיניים.
• ויטמין K ובעיקר 2K ידוע כוויטמין שקושר את הסידן ביעילות לעצם.

בשוק התוספים קיימים שלושה סוגי סידן:

1. סידן ציטראט : סידן המבוסס על חומצה ציטרית, הוא אינו דורש סביבה חומצית לצורך הספיגה מעבר לחומציות הקיימת בקיבה ולכן אפשר ליטול אותו בכל רגע, עם כל סוג מזון וגם על קיבה ריקה והוא ייספג בצורה אופטימאלית. סידן ציטראט מתאים לאנשים שסובלים מבעיות עיכול שונות או תת ספיגה. היחיד שניתן לשלב אותו עם מוצרי מזון המכילים חלב ללא פגיעה בספיגה איכותית.
2. סידן גלוקונט: נחשב לצורה המסיסה ביותר של סידן ונמצא בעיקר בצמחים, אך לרוב כדי שייספג ביעילות יש צורך לקחת אותו בשילוב מינרלים נוספים. סוג סידן זה אינו נמכר בנפרד, ולרוב מופיע בשילוב תוספי סידן טבעיים על בסיס סידן ציטראט או קרבונט.
3. סידן קרבונט: נמצא בשפע בטבע, לכן הוא יחסית זול. סידן קרבונט הוא התוסף הנפוץ ביותר של סידן הנמכר בבתי המרקחת ובקופות החולים. בסידן קרבונט יש ריכוז גבוה של סידן אך ספיגתו מורכבת יותר ומושפעת מתנאים שונים בקיבה. טבליה של קרבונט מכילה לרוב כ- 600-500 מ"ג סידן, לעומת טבליה של סידן ציטראט המכילה לרוב 300-200 מ"ג סידן בלבד (קלצימקס החדש מכיל 500 מג' של סידן ציטראט במנה)

ספיגה אקטיבית של סידן מתרחשת בעיקר בתריסריון ומבוקרת על ידי ויטמין D והורמון הפאראתירואיד (Parathyroid hormone PTH). .
לספיגה יעילה מומלץ לשלב בתזונה היומית שלנו סידן מתוסף איכותי וגם מתזונה עשירה בסידן טבעי.

חוסר בסידן והתמעטות העצם היא תופעה נפוצה במטופלים לאחר ניתוחי תת ספיגה כגון מיני מעקף, מעקף קיבה או מעקף תריסריון במיוחד אצל נשים ובעיקר עם הגיל. אך מחקרים אחרונים מדווחים על חוסר גם אצל גברים בכל הגילאים.

הירידה המהירה במשקל לאחר הניתוח משפיעה גם על משק הסידן בגוף ואנו נתקלים בפירוק והפרשה רבה של סידן לדם

(מדדי PTH גבוהים בבדיקות הדם מצביעים על הפרשת סידן לדם).

ירידה בצפיפות העצם נצפתה אחרי כל סוגי הניתוחים הבריאטריים, ובעיקר אחרי ניתוחים הכוללים תת ספיגה,

כמובן שגם לגיל יש השפעה ויש לקחת זאת בחשבון ככל שמתבגרים – בני הגיל השלישי כדאי להתחיל לקחת תוסף סידן!.

סיבות לחסר בסידן:

שינויים פיזיולוגיים במערכת העיכול לאחר הניתוח בעיקר בניתוחי המעקפים, במהלך הניתוח יוצרים מעקף מעי, עוקפים את אזורי הספיגה הטבעית של סידן.
תת הספיגה מייצרת הפרשות שומניות מרובות הפוגעות בזמינות הסידן ומעכבות ספיגה.
צריכה מרובה של מוצרי חלב בעיקר בשלבים הראשונים לאחר הניתוח לעתים מייצרת סלידה ורגישות זמנית ללקטוז, דבר המשפיע על ירידה בצריכת מוצרי חלב התורמים גם הם כמות סידן משמעותית.

חוסר בסידן משפיע על כל מערכות הגוף, החל מהיחלשות השלד והעצמות (אוסטאופרוזיס) וכלה בחולשה של השרירים ואף האיברים הפנימיים הנצרכים לסידן.

ההמלצה לאור הסיכון לפתח מחסור בסידן וירידה בצפיפות העצם היא, לצרוך בין 1200-500 מ"ג סידן ביום בשילוב של תזונה בריאה ותוספים איכותיים של סידן.

אז למה צריך לשים לב כאשר צורכים תוספים המכילים סידן:

אנשים הסובלים מהיסטוריה של אבנים בכליות, הפרעה ברמות הסידן בדם או בשתן ובעיית כליות צריכים להתייעץ עם רופא לפני נטילת תוספים.
לשאר הציבור תוספים אלו לרוב נחשבים בטוחים, ובקרב חולים המטופלים בתרופות לאוסטיאופורוזיס הם נחשבים הכרחיים.

הרופא המקצועי שמטפל בנושא סידן וחוסר בסידן הוא אנדוקרינולוג, אם יש תוצאה של התמעטות העצם יש לפנות לאנדוקרינולוג לביצוע מעקב וטיפול מסודר.

אילו בדיקות ניתן לבצע להערכת משק הסידן לאחר ניתוח:

• בדיקת צפיפות עצם (DEXA צילום רנטגן פשוט ומהיר ) מומלץ לבצע בדיקה ראשונה ממש לפני הניתוח או בסמוך אליו ולאחר שנתיים מהניתוח על מנת לקבל תמונת מצב עדכני.
• הערכה תקופתית של רמות PTH בדם, סידן, זרחן, D.
• רמות סידן בשתן: יש לבצע אחת לחצי שנה איסוף שתן לסידן.

אז מה היתרון הגדול והחדשנות של קלצימקס CALCImax מוצר הסידן החדש של בריאמקס?

קלצימקס CALCImax הוא תוסף הסידן הראשון בישראל בצורת גרגירים נמסים וטעימים המכילים 500 מ"ג סידן ציטראט יחד עם ויטמין די בריכוז של 1000 יחב"ל וויטמין K2 בכל מנה.
ניתן לשלב אותו בקלות בכל סוג מזון, כולל מוצרי חלב, כריכים, ממרחים ועוד.

סידן ציטראט נספג בצורה יעילה ללא הפרעה מסוגי מזון שונים, השילוב עם ויטמין די בריכוז 1000 יחב"ל משפר את הספיגה ומעניק לנו עוד מקור לויטמין חיוני זה.

הספיגה של המוצר בגרגירים המתמוססים בלעיסה / בליעה היא איכותית יותר וקלה לעיכול גם למנותחי תת ספיגה.

• קלצימקס מכיל בכל מנה 500 מג' של סידן ציטראט איכותי, 0.5 מק"ג ויטמין K2 , וגם 1000 יחב"ל של ויטמין D3.

כל מיכל מכיל 210 גרם = 60 מנות לשימוש.
כפית מידה של 3.5 גר' מצורפת במיכל.
מנה מומלצת – 1 – 2 כפיות ביום לפי הנחיות הרופא.
לצריכה מעבר למנה 1 ביום מומלץ להיוועץ ברופא לפי בדיקות הדם שלכם.

קלצימקס כמו כל מוצרי חברת בריאמקס, מיוצר בישראל, והינו פיתוח חדשני עולמי של חברת בריאמקס

מיוצר במפעל ברשיון משרד הבריאות, כשרות בדץ העדה החרדית.

References

Hanson, Christel. "Calcium supplements-an overview." SA Pharmaceutical Journal 83.7 (2016): 22-28.‏
1. Dietary supplement fact sheet: calcium. National Institute of Health. Office of Dietary Supplements.
Available from https://ods.od.nih.gov/factsheets/Calcium-HealthProfessional/
(Accessed 19 June 2016).
2. Hough T. Calcium supplementation. National Osteoporosis Foundation of South Africa
(NOFSA). No date. Available from www.osteoporosis.org.za . (Accessed 01 August 2016).
3. Heaney RP. Calcium intake and disease prevention. Aq Bras Endicroninol Metab.
2006;50:685–93.
4. Theobald H E. Dietary calcium and health. Nutrition Bulletin.2005;30:237–277.
5. Peacock M. Calcium metabolism in health and disease. Clin J Am Soc Nephrol. 2010;5:S23–
S30
6. Pereira GA, Genaro PS, Pinheiro MM, et al. Dietary calcium- strategies to optimize intake.
Rev Bras Reumatol. 2009;49(2):164–80.
7. Quetglas GE, Urdaneta AM, De Rada SD, et al. The importance of the type of preparation of
calcium and vitamin D in the prevention and treatment of osteoporosis. Rev Osteoporosis
Metab Miner 2010;2;2:35–43.
8. Cooper T. Recommended Daily Intakes and upper limits for nutrients. 2016. Available from
www.consumerlab.com. (Accessed 10 August 2016).
9. Philipp S, Ouwehand AC. Vitamin K: essential for healthy bones. Nutrafoods. 2012;11:111–
116.
10. International Science and Health foundation: Vitamin K2 and bone health. Available from
www.vitaminK2.org (Accessed 10 August 2016).
11. Kerstetter JE, O’Brien KO, Caseria DM, et al. The impact of dietary protein on calcium absorption
and kinetic measures of bone turnover in women. J Clin Endocrinol Metab. 2005.
Jan; 90(1):26–31.
12. Massey LK. Is caffeine a risk factor for bone loss in the elderly? Am J Clin Nutr. 2001;74:569–
70.