ויטמין די לאחר ניתוח שרוול וניתוחים בריאטריים אחרים

ויטמין D3 (כוליקלציפרול), הוא למעשה גם ויטמין וגם הורמון המיוצר מכולסטרול.

ויטמין זה בדומה לכל ויטמין אחר מקבוצת הויטמינים המסיסים בשמן, נאגר למשך תקופות ממושכות בכבד ובתאי השומן ולאחר מכן הוא נספג במעיים. (לכן אפשר לקחת אותו במנה אחת פעם בשבוע)

*ויטמין חיוני לנו המנותחים שמקבלים הנחיות לצרוך 3000 יחב"ל מדי יום, חשוב שתדעו שתקנות משרד הבריאות מגבילות את תכולת הויטמין די בתוספים לכמות של 1000 יחב"ל. ברוב התוספים כמות ויטמין די היא פחות מ 1000 ולכן צריך להוסיף בטיפות לכל תוסף שתיקחו. *

(גילוי נאות למי שלא מכיר אותי, ענת שניאורסון מנכ"ל חברת בריאמקס מולטיויטמין מתוגבר 1 ביום). מנותחת מיני מעקף כ 6 שנים, מנטורית למנותחי בריאטריה וחברת הקהילה.

תפקיד הויטמין בגופנו:

תפקידו הראשון של ויטמין D הוא ספיגת הסידן מהמעיים.

בנוסף, ויטמין D מעורב במגוון רחב של תהליכים פיזיולוגיים בגופנו, והוא מסייע בין היתר לחיזוק מערכת החיסון ובמניעת מחלות כגון: דלקת מפרקים, מחלות כבד, פסוריאזיס, אי סדירות בתפקוד בלוטת התריס שפעת ואפילו דיכאון וחרדה ולאחרונה פורסם כי הוא חיוני מאוד למחלימים מקורונה. ויטמין D ידוע גם כחומר אורגני המצמצם את הסיכון להתפתחותן של מחלות כגון סוכרת ילדים, ובשל היותו אחראי על התמיינות תאים ובריאותם.

מחסור בויטמין D עלול להשפיע בצורה משמעותית על התפתחותן של מחלות שונות ודלקות זיהומיות. כמו כן, מחסור בויטמין D מתקשר למחלות לב וכלי דם. ילדים הסובלים ממחסור בויטמין D עלולים להידבק במחלות חורף (צינון, שפעת וכו) ביתר קלות מילדים שאינם סובלים מחסר של ויטמין .D

תופתעו בוודאי לגלות שרוב המחקרים שנערכו בארץ מצביעים על כך שלמרות שאנו חיים בארץ חמה ונחשפים לשמש מדי יום רובנו עדיין סובלים ממחסור בויטמין D, הסיבה לכך היא חשיפה מועטה בעיקר במעבר ממקום למקום, שימוש במסנני קרינה ובלבוש ארוך לעיתים שמפחית את יעילות הספיגה של הוויטמין, בנוסף רובנו מבלים את היום במשרדים או בנסיעה כך שאנו מוגנים בד"כ מפני השמש ולא מצליחים להגיע לרמת חשיפה המספיקה לנו לצורך ספיגה מיטבית של קרני השמש המעוררות את ייצור הוויטמין בגוף.

גורמים לחוסר בויטמין D:

· חשיפה מועטה לקרני השמש – עבודה משרדית, לבוש ארוך וצנוע.

· השמנת יתר – השמנת יתר גורמת לאגירה של הויטמין ברקמות השומן ומונעת את יציאתו לזרם הדם.

· מחלות של מערכת העיכול – תת ספיגה, קרוהן, צליאק וכדומה, מחלות כבד וכליות וכן תת תפקוד של בלוטת התריס.

· גיל מבוגר – ככל שקיימת עליה בגיל כך תפקוד המעיים פוחת וספיגת הויטמינים והמינרלים פוחתת.

חוסר בויטמין Dגורם לשיבושים במשק הסידן והזרחן ולרמות נמוכות מהנדרש בגוף, דבר המשפיע בעיקר על מסת צפיפות העצם – לכן מומלץ למנותחי קיצור קיבה לבצע מעקב דו שנתי על מסת צפיפות העצם.

תסמינים של חוסר בויטמין D עשויים לבוא לידי ביטוי בין השאר בהתכווצויות שרירים, עוויתות, הפרעות בזרימת הדם והפרעות בלב, חוסר בויטמין D מתקשר במחקרים גם לסרטן השד וסרטן הערמונית אך דבר זה לא הוכח באופן מוחלט.

לפי המחקרים ויטמין D עוזר במניעת סוכרת, משמר ומייעל את רמת ספיגת הסידן בגוף, מאזן סרוטונין ושומר על מצב רוח חיובי, תורם לתפקוד הכליות, מסייע במניעת התקפי לב, מאיץ את ייצורם של חומרים אנטי מיקרוביאליים בגופנו, שהם בעלי פעילות מנטרלת נגד מגוון מזהמים, כולל נגיפי השפעת. מחקרים הראו שהעשרת התפריט בוויטמין D ובסידן מגבירה את חילוף החומרים של השומן. חסר בוויטמין בגיל התבגרות עלול להוביל להאטה בגדילה ולעלייה במסת הגוף מחקרים מראים קשר מובהק בין החוסר בוויטמין D לבין תופעת ההשמנה.

הוא חיוני לספיגת הסידן במעי ובקליטתו בתוך רקמת העצם, ולכן יש לו חשיבות עצומה בבניית העצם ובשמירה על צפיפותה ועל חוזקה. הוא חשוב גם לשמירה על שיווי המשקל וכוח השרירים. קשישים שאינם מקבלים די ויטמין D מועדים יותר לנפילות. לכן, נטילת תוספת של הוויטמין היא חלק חשוב בטיפול באוסטיאופורוזיס.

ויטמין D מצוי גם בשמן כבד דגים ובדגים בעלי בשר שמן (כמו טונה, מקרל, סלמון, סרדינים) ובכמויות קטנות גם בחלבון ביצה, באיברים פנימיים ובחלב. אבל כיוון שהרמות שלו במזון נמוכות, יציאה לשמש או השלמה בצורת תוסף מזון היא הדרך היחידה לקבל כמויות מספיקות שלו.

לא נחשפים מספיק לשמש? בקשו בדיקת דם לרמות ויטמין D.

הבדיקה נקראת 3(OH)D25והיא נמצאת בסל הבריאות, אך לא כלולה בבדיקות השגרה (מה שאומר שייתכן שתצטרכו להפעיל מידה של אסרטיביות כדי לשכנע את הרופא לרשום לכם אותה). רמת היעד המקובלת של הוויטמין בדם היא לפחות מעל 30 ננוגרם למיליליטר, ויש גם שמדברים על רמת יעד של 40 ננוגרם למיליליטר. נמצא שכבר כאשר הרמה יורדת מתחת ל־30 היא אינה אופטימלית. כשהיא יורדת מתחת ל־20 ננוגרם למיליליטר היא מוגדרת כחסר יחסי, וכשהיא יורדת מתחת ל־10 ננוגרם למיליליטר מדובר בחסר מובהק שעלול להוביל לאוסטיאומלציה – מחלה שבה נפגמת שקיעת המינרלים בעצם והעצמות נעשות שבירות יותר.

* המידע נאסף ממקורות שונים, אין לראות במידע המובא כאן משום המלצה רפואית או תחליף להתייעצות עם רופא, הכותבת אינה רופאה.*