כבד שומני – כל המידע

עומדים בפני ניתוח בריאטרי, עשיתם את הבדיקות ומצאו שיש לכם כבד שומני?
בואו נבין מה זה אומר ולמה צריך לבצע את הדיאטה דלת הפחמימות כדי להקטין את הכבד לפני הניתוח.

*מהו כבד שומני?

כבד שומני היא מחלת הכבד השכיחה ביותר כיום בעולם המערבי והיא נגרמת כתוצאה מהצטברות לא תקינה של שומן בתאי הכבד.
כ-20%-30% מהאוכלוסייה סובלים מכבד שומני ובעיקר ניכרת התופעה בקרב בעלי משקל יתר 40% -50%.
בעשורים האחרונים שכיחות המחלה עולה בהתאם לעלייה בהיקף השמנת היתר באוכלוסייה, שפע המזון המתועש ואורח החיים היושבני.

מי נמצא בסיכון לחלות בכבד שומני?

גורמי הסיכון העיקריים הם משקל יתר, לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם.
בנוסף גם בעלי יתר שומנים בדם (טריגליצרידים) הם בעלי סיכון לחלות בכבד שומני.

מהם גורמי הסיכון למחלה?

עודף משקל, סוכרת, עודף שומנים בדם, ובעיקר טריגליצרידים, מעלים את הסיכון לחלות במחלה.
הקשר בין גורמים אלו וכבד שומני הוא מצב הנקרא תנגודת לאינסולין.
למעשה, כבד שומני, עודף משקל וסוכרת מהווים חלק ממכלול מחלות הנקראות יחדיו "סינדרום התנגודת לאינסולין".
בתנגודת לאינסולין, האופיינית לעודף משקל ולסוכרת, תאי הגוף אינם מגיבים לכמות הרגילה של אינסולין שהגוף מפריש, כפי שמתרחש בתפקוד נורמלי, וכתוצאה מכך יש עליה ברמות הסוכר והשומנים בדם.

עודפי השומן מן הדם מגיעים לכבד ומצטברים בתוכו. כבד שומני שכיח באנשים בעלי עודף משקל או חולי סוכרת בשכיחות של פי 3-4, לעומת אנשים בעלי משקל תקין ללא סוכרת.
יחד עם זאת, כבד שומני עלול להתפתח גם אצל אנשים שאינם מאופיינים בגורמי הסיכון שהוזכרו.
לעיתים, מאובחן כבד שומני באופן משני למצבים או מחלות אחרות כגון: שתיית אלכוהול, מחלות מעי דלקתיות, הפטיטיס C וכו'.
כאשר מאבחנים כבד שומני, שולל הרופא את כל המצבים הללו.

מהם התסמינים לכבד שומני?

רוב החולים אינם חשים בתסמינים כלשהם (ואם כן, מדובר בתלונות של חולשה ,עייפות, אי נוחות בבטן ימנית עליונה)
והסיבות לכך נעוצות בעובדה שהכבד הוא האיבר המוצק הגדול ביותר בגוף האדם (משקלו מגיע ל-1.5 ק"ג)
כך שישנה רזרבה גדולה ובנוסף, לכבד יש יכולת להתחדשות כך שהוא יכול לתפקד זמן רב מבלי שנדע על קיום בעיה.

כיצד מאבחנים כבד שומני?

• במקרה שלנו זו בדיקה שמופיעה ברשימת הבדיקות לפני הועדה, הפניה מרופא המשפחה.
• ברוב המקרים ההפניה לבדיקה תיעשה על-ידי רופא המשפחה, לאחר שהבחין שהמטופל נמצא בקבוצת הסיכון. ישנן 3 דרכים לאבחן כבד שומני:
• בדיקת הדמיה של הבטן: כדוגמת בדיקת אולטרסאונד או בדיקת MRI.
• בדיקת דם: בבדיקה זו נבחנים ריכוזי האנזימים בכבד. ריכוזים גבוהים מעידים על היתכנות לקיומו של כבד שומני אם כי ישנן סיבות רבות נוספות לעליה באנזימי הכבד (ALT, AST).
• ביופסיה: לקיחה של דגימה מרקמת הכבד. זוהי הדרך המדויקת ביותר לקבוע האם המטופל הוא בעל כבד שומני. (בדיקה זו מבוצעת בהנחיית רופא רק במקרים מיוחדים עם תוצאות חריגות)

האם כבד שומני היא מחלה מסוכנת?

על פי המחקר הרפואי עד כ-20% מהחולים בכבד שומני יפתחו מחלת כבד כרונית משמעותית.
חולים אלה נמצאים בסכנה להתפתחות של צירוזיס (שחמת הכבד), או סרטן כבד, אך מדובר באחוזים בודדים בלבד.
במחלה מתקדמת לשחמת הכבד שאיננה מטופלת וכשל בתפקוד הכבד יתכנו ביטויים של צהבת, הצטברות נוזל בחלל הבטן, בלבול, ודימום מדרכי עיכול עליונות.
למעשה גורם הסיכון העיקרי למוות בקרב החולים עם הכבד השומני הוא מוות כתוצאה מאירועים בכלי הדם בלב ובמוח.

דרגות מחלת הכבד השומני

דרגה ראשונה: זיהוי כבד שומני

הדרגה הראשונה היא המצב הקל ביותר וגם הנפוץ ביותר של מחלת הכבד השומני.
בדרגה זו יש זיהוי של המחלה שמתאפיינת באבחון של הצטברות 10 אחוזים ומעלה של תאי שומן בכבד.
הסובלים העיקריים בשלב זה הם אנשים שסובלים מעודף משקל.
בדיקת אולטראסונד ייעודית תגלה מה אחוז השומן בכבד שלהם.
כדי להתמודד עם המחלה בשלב זה יש להתאים למטופל תכנית תזונה קפדנית ודלת שומן בהתאם לגילו, מצבו הבריאותי ואורח החיים.

דרגה שנייה: דלקת

הדרגה השנייה של מחלת הכבד השומני מאובחנת בבדיקת אולטראסאונד והיא נקראת סטוטוהפטיטיס.
בדרגה השנייה מתחילה דלקת התחלתית בכבד. הדלקת נוצרת בגלל הצטברות השומן בכבד.
בדרגה זו הכבד עדיין לא נפגע או הצטלק ולכן המצב הפיך וניתן לטיפול באמצעות שינוי מיידי של אורח החיים מבחינת תזונה.
התזונאית תתאים למטופל תפריט דל פחמימות שיכלול מזונות שביכולתם לסייע להוריד את רמת השומן מהכבד ולעודד הפחתת תהליך דלקתי.

דרגה שלישית: הצטלקות של תאי הכבד

בדרגה 3 מתחיל פיברוזיס – כך נקרא בשפה הרפואית המקצועית השלב המתקדם של הכבד השומני בו מתחילה להופיע הצטלקות על הכבד.
בשלב זה יש צורך בבדיקה על מנת לקבל אבחנה מדויקת בנוגע לרמת מרקם הכבד ולבדיקה האם רקמת הכבד החיה הפכה מרקמה מתפקדת לרקמה שאינה מתפקדת.
אם ההצטלקות תמשיך ותתפשט – המטופל יגיע למצב החמור ביותר – שחמת הכבד.

דרגה רביעית: צירוזיס – שחמת הכבד

זהו המצב החמור ביותר ומסכן החיים של כבד שומני שבו כבר יש הצטלקות רחבה של הכבד.
במצב כזה יש להיות בטיפול ומעקב צמוד של הרופא המומחה בבית החולים.

כבד שומני – טיפול במחלה?

לכבד שומני אין טיפול תרופתי או ניתוח אשר בעזרתם נרפאים,
לכן הטיפול בכבד שומני יתמקד בנושא המניעתי, שמטרתו להפחית את גורמי הסיכון ולשנות את אורח החיים דרך פעילות גופנית ותזונה נכונה.

המלצות הרופא המטפל יכללו לרוב:

• שליטה ברמת הכולסטרול – תזונה דלת שומן ופחמימה
• תפריט יומי הכולל מזונות בריאים והימנעות ממזון עתיר בשומן ובפחמימות.
• הפחתת משקל
• פעילות גופנית
• איזון ושליטה ברמות הסוכר בגוף

חשיבות התזונה ואורח חיים בריא

מאחר ואחד המאפיינים המרכזיים של הכבד השומני הוא התסמונת המטאבולית המתבטאת בהשמנת יתר,
אי סבילות לסוכר או סכרת ועודף שומנים בדם,
הטיפול במחלת הכבד השומני מתמקד בשינוי אורח החיים ובעיקר טיפול בתזונה מותאמת וירידה במשקל.
בנוסף הצוות המטפל ימליץ על פעילות גופנית מתונה ומותאמת אישית למטופל.
אצל אנשים רזים הכבד השומני יכול להופיע בגלל הפרעה גנטית או תזונה לא בריאה עתירה בחטיפים ובפרוקטוז (סוכרים וממתיקים) ועל כן יש לחדול מצריכתם.

*אז מה מומלץ לאכול אם כבר יש סימנים לכבד שומני:

• תזונה ים תיכונית עשירה בירקות, פירות, שמן זית, אבוקדו, טחינה, דגים, אגוזים, קטניות ודגנים מלאים. ישנה חשיבות רבה לייעוץ הדיאטנית וההתאמה האישית של התזונה
• הפחתת צריכת סוכר מוסף הנמצא במזונות רבים, ביניהם:
• שתייה קלה מתוקה (מיצי פירות גם טבעיים), מעדני חלב ממותקים וממתקים. מבין המזונות המתוקים, פירות הינם האפשרות הבריאה ביותר.
• הפחתת מזונות מעובדים ומתועשים, כדוגמת:
• מזון מוכן קפוא, בשרים מעובדים, ממרחים מוכנים, מאפים וחטיפים מלוחים או מתוקים, שהינם לרוב עתירים בקלוריות, במלח, בשומן רווי ובסוכר ודלים בסיבים.

מהו הטיפול לכבד שומני?

עד היום, טרם נמצא טיפול תרופתי מוכח וייעודי לכבד השומני והטיפול הקיים מבוסס על:
1. שינוי באורח החיים הכולל דיאטה דלת פחמימות וסוכרים לירידה במשקל, פעילות גופנית ושינוי הרכב התזונה – מומלץ לרדת באופן מתון בהנחיית דיאטנית.

2. לפעילות גופנית ישנה חשיבות רבה בשמירה על המשקל, שיפור פרופיל השומנים ומדדי הסוכר בגוף. הפעילות הגופנית משפרת את מצב אנזימי הכבד ותורמת לירידה בכמות השומן בכבד. מומלץ לבצע פעילות גופנית במשך 45 דקות, 3-4 פעמים בשבוע ולשלב פעילות אירובית ואנאירובית.

3. טיפול בגורמי הסיכון שתרמו להתפתחות הכבד השומני – זאת על מנת למנוע את התקדמות המחלה ולהפחית את הסיכון לאירועים בכלי הדם במוח ובלב : איזון רמת השומנים בדם, יתר לחץ דם ואיזון הסוכרת.

הכי חשוב להיות קשובים לגוף, לנהל אורח חיים בריא ומלא פעילות מקדמת בריאות.

שיפור במצב הכבד יכול להופיע החל ממספר חודשים לאחר השינוי התזונתי אך יכול לקחת עד שנה.

*אין לראות בכתוב תחליף לייעוץ רפואי ויש לפנות לרופא המטפל לקבלת ייעוץ מקצועי והנחיות אישיות!!!.

המידע נאסף ממקורות שונים ברשת, טלח.