עוד לא הגענו לראש השנה, וכבר כל המנותחים בלחץ על יום הכיפורים.
אין יום שאנחנו לא נחשפים לפחות לשלושה פוסטים עם השאלה:
מותר/אסור לצום..???
וברור שפוסטים כאלה גורמים יותר לבילבול.
כל אחד מונחה אחרת, כל אחד מרגיש אחרת, וכל אחד חושב אחרת.
לכן החלטתי להקדיש את הפוסט לנושא הזה.
ופה נקווה שכבר לא ניחשף יותר לשאלה הזאת לגבי הצום.
יש הלכה של "שיעורים" שמאוד יכולה להתאים להתנהלות של המיני קסם, אל תחפשו הרפתקאות וסיכונים.
בגדול ההנחייה של רוב המנתחים היא שחל איסור מוחלט לצום בשנה הראשונה של הניתוח.
וגם אלה שעברו את השנה ויותר והחליטו לצום, גם פה יש מחוייבות מוגברת של הקשבה ובקרה לגוף.
מרגישים חלשים/מסוחררים/מעולפים, אל תהססו לסיים את הצום.
עדיין אנחנו לא במצב רגיל עם פאוץ' קטן וסיכון להצרת הפאוץ' ולהסתבכויות.
ככה מי שצם והוא אחרי שנה חשוב מאוד להכין את הגוף לקראת הצום, ולהיערך ולהתנהל בהתאם.
מאד חשוב להכין את הגוף מהיום שלפני הצום ולהקפיד על שתיית מים מרובה לאורך היום.
יש לאכול ארוחות קלות ומסודרות לאורך כל היום.
רצוי להתחיל את הארוחה המפסקת מספיק מוקדם ע"מ לאפשר אכילה בנחת ולעיסה איטית ויעילה, וזאת על מנת להימנע מהברקס, שלאחריו תרגישו שוב את הרעב.
בארוחה המפסקת יש לשלב פחמימות מורכבות אשר מעניקות אנרגיה לגוף לאורך זמן (קטניות, לחם מלא, פסטה…) חלבונים+ירקות בקליפתם + שומנים בריאים המאטים קצב התרוקנות קיבה ובכך מסייעים לתחושת שובע מתמשכת.
ניתן לקנח בעוגה קלה אך לא מתוקה מדי ע"מ לא לגרום לתחושת צמא מוקדמת מדי.
מומלץ לא לאכול עד ל"התפוצצות" מאחר וזה רק יכביד על הגוף ויביא לתחושת רעב מוקדמת מדי.
רצוי להימנע מתה או קפה לפני הצום שכן הקפאין משתן.
רצוי לשתות בסמוך לצום כמה כוסות מים נוספים.
לאחר הצום כדאי להתחיל בשתייה חמימה שתעשה טוב לקיבה "המשותקת".
ניתן להוסיף עוגה יבשה קלה ע"מ לספק לגוף אנרגיה זמינה.
לאחר התאוששות קלה ניתן להתחיל בארוחה המפסקת שצריכה להיות קלה מאוד ע"מ לא להכביד מערכת העיכול שהיתה משותקת יממה שלמה.
גם ארוחה זו צריכה להיות מאוזנת.
חשוב לזכור:
אתם לא תהיו בגרעון שומני כזה גדול שאתם יכולים להרשות לעצמכם להתפרע מבחינת האכילה לפני או לאחר הצום.
אל תעמיסו, ואכלו בהתאם למה שגופכם רגיל.
מנותחים בשנה הראשונה..???
בפעם האלף שנחזור על זה, מי שרוצה לקחת סיכונים זה על אחריותו בלבד…!!!
החוויה האישית שלי בנושא:
שנה ראשונה של הניתוח לא צמתי כי הייתי בדיוק חמישה ימים לאחר הניתוח.
שנה שניה ועד היום כבר החלטתי לצום, כמובן עם בקרה והקשבה לגוף.
אמרתי לעצמי אני מתחיל ומתקדם שעה שעה, אם אני ארגיש חולשה אשתה מים, ואם תהיה נפילת סוכר אז אוכל מתוק.
אם ארגיש רעב מעיק אנשנש משהו מזין….וכו' וכו'.
הלילה הראשון עבר סבבה, הרגשתי טוב, קמתי מוקדם גם הרגשתי עדיין בסדר, וכך התקדמתי עם השעון.
הצום עבר בשלום הצלחתי לצום את כל הצום, ללא קושי מיוחד או חולשה וכאבי ראש.
ואם יש את אלה שמתעקשים לצום ומאוד קשה להם, והם לא שלמים עם זה שהם לא יצומו, ומאמינים בדת והצום כל כך חשוב להם,
יש את ההלכה של אכילה בשיעורים, אלה מנות כמותיות שמוגדרות בהלכה, ומותר לאוכלם, ועדיין תיחשבו כצמים:
אכילה עד 27 גרם כל 4-9 דקות.
שתיה עד 38 גרם כל 4-9 דקות.
זה בין היתר לאכול על מנת לתחזק את הגוף, ורצוי שזה יהיה אוכל בסיסי ושתיה, יש גם את האפשרות לאכול חלבון, פחמימה, ירקות, ודברים שעוברים לכם בקלות, כולל שתיה שהכי מתאימה לכם….
כמובן את השקילה והמדידה אתם עושים לפני הצום.
חותכים את המאכלים ומכינים אותם מראש, כולל כוס מדידה בהתאם לכמויות האחרות, וכשאתם מרגישים רעבים או צמאים, אז אתם משתמשים בהלכה של "שיעורים".
למיני קסם זה מאוד יתאים, עם האכילה התכופה.
גם לא חייבים לאכול או לשתות כל 4-9 דקות, אפשר כל שעה, או בהתאם לדרישה של הגוף עד 3 שעות המתנה מארוחה לארוחה.
אז נקווה שעשינו לכם סדר אחת ולתמיד, הפוסט יוצמד לקיר הקבוצה בהודעות, ותמיד תוכלו להיכנס ולקרוא.
*כל הנכתב פה הוא בגדר חוויה אישית שלי ושל מנותחים ותיקים.
אין האמור פותר אותכם מלהתייעץ עם רופא או מנתח ולקבל הנחיות בהתאם לתיק הרפואי שלכם, פז"מ, יכולת וכו" וכו"…!
צום קל וגמר חתימה טובה לכולכם..
