בחוויה האישית שלי – מי שלא עבר אף אחת מהחוויות הנ"ל כנראה לא עשה את התהליך נכון,
- אם לא חווית דאמפינג לא תדע ממה להימנע בתהליך וזו תופעה שהולכת ופוחתת עם הזמן לצערי כי זה עוד כלי שמסייע לנו לשמור על התהליך.
- דאמפינג = סחרחורת, חולשה, בחילה, תחושת ריחוף, עייפות מיידית, כמו נפילה של לחץ דם או עלייה בסוכר בדם – הפתרון הוא לנוח מעט, מלח או לימון על הלשון גם עוזר.
- והכי טוב להימנע לחודש הקרוב מאותו מאכל שגרם לך לתחושת הדאמפינג ולנסות שוב לאחר תקופה, הכל משתנה בגוף כל הזמן.
- אם לא היו לך יציאות מרובות ונוזליות בהתחלת התהליך אז כנראה שהגוף לא שחרר שומנים.
- פתרון לריבוי יציאות נוזליות שבלתי נשלט – לכרסם בעדינות 3-4 יחידות של בייגלה עם מלח. המלח סופח נוזלים ומסייע בהפחתת היציאות.
- אם יש עצירות זה סימן שלא אכלת מספיק חלבון שמכיל גם אחוזי שומן שהגוף זקוק להם – אנחנו לא בדיאטה, הגוף זקוק לשומן הזה לתפקוד התקין של המערכת, אז לאכול מוצרי חלב עם לפחות 5% שומן ומעלה ולא להימנע מטעימות מגוונות.
- פתרון לעצירות – כף שמן זית פעמיים ביום, אחת לפני השינה והשניה לפני ארוחת הצהריים.
- טחורים נגרמים בעקבות ההפרשות החומציות של הפסולת שהגוף משחרר וניגוב חוזר בנייר = מומלץ לטפל בתחזוקה מניעתית של שימון יום יומי.
- אפשר לפנות לרופא המשפחה ולבקש משחה לטיפול או במקרה מתקדם יותר לפנות למומחה פרוקטולוג להתייעצות.
- ריפלוקס מטופל בניתוח ואם יש ריפלוקס חוזר זה בד"כ בגלל שאכלנו לפני השינה ונוצר לחץ על הקיבה כשעדיין היה בה אוכל או שאכלנו דברים שהעלו חומציות בבת אחת בקיבה.
- זה נדיר אבל לפעמים זה קורה – אז מחזיקים נקסיום / לנטון / או אומפרדקס לאותם מקרים נדירים שזה קורה.
רק תזכרו שהכל זמני וזה חלק מהתהליך שהגוף מנסה להעביר אותנו – סוג של חינוך מחדש והסתגלות להתנהלות אחרת עם האוכל ועם החיים החדשים שקיבלנו.
מי שיידע לאמץ את התחושות ולזרום עם הגוף שלו ההצלחה מובטחת מבחינתו.
ובאופן אישי – באמת 4 שנים אחרי והכל נראה כמו חלום רחוק.
